נגישות האתר

עירית דגן- חוגגת 24 שנים בסטודיו סי !

בכל שנה  כשמתקרב חום יולי אוגוסט, אני נזכרת באותו בוקר של יום שני ה-17.7 לפני 24 שנה, בו עליתי במעלה הנדיב, פניתי שמאלה לבני בנימין ושוב שמאלה לאלתרמן ופסעתי לתוך נפלאות עולם הקלנטיקס- כפי שנקרא אז בשמו המלא. מאז- כל השאר היסטוריה. מילאתי באדיקות רבה אחרי ההוראות הקפדניות במהלך הקורס שאז ארך 12 שיעורים של שעה וחצי מלאה כל אחד. וצייתי להוראה שחס וחלילה מלהחסיר אפילו שעור אחד.. אני זוכרת שוויתרתי על נסיעה לאילת מפאת הרצון ללמוד את השיטה שהפכה לימים "נר לרגלי", ול"טוטפות" בין עיני. בכל ימי החופשות, המחלות, ימי הולדת, מזג אויר סוער או מהביל ושאר הפרעות לא צפיות ולא מתוכננות, לא החסרתי מעולם יותר משלושה ימי סטודיו ברציפות, ואם החסרתי, הצלחתי בזריזות והודות לאפשרויות הלא מוגבלות של סניפי היקר בהרצליה להשלים אותם במהרה ובהתמוגגות. נכחתי עד היום ב-4,608 שעורי סטודיו סי- כל חיי, עבודתי, פגישותי וזמני החופשי הנעים סביב השיעור של אחרי- נטע ודנה, או לפני או אחרי ענת ומיכל, או רות, ונועה. ומכיוון שאני כבר כאן, משרבטת את אהבתי האינסופית לשיטה שמנצחת את כל האחרות. לא אחסוך שבחים מכמה ממדריכותי המופלאות שעושות ימים כלילות כדי ללמד, לחטב, לעצב, להנעים, ובעיקר לעשות אותי מאושרת יותר, רגועה טיפה יותר, ומוכנה עד כמה שאפשר לטרדות היום הנוכחי והבא. את נטע האהובה מימי א' וד' בבוקר, אני זוכרת מימיה הראשונים בסניף אלתרמן. היא הוותיקה מבין המדריכות, וברבות השנים רק הלכה והשתבחה, השתכללה. והתחדשה למרות שהיא מודה קבל עם ועדה שהיא לא אוהבת את הדינמי – בפילטיס היא שולטת ואפילו מפנקת את מי שבאה מוקדם כל כך במשהו ששייך רק לה … השבח והתהילה לענת שהגיעה למשבצת המכובדת בה הייתה אורית המיתולוגית ואחרי ענבל החד פעמית, ענת הנמרצת והחדה כתער, בלשונה ובתרגיליה שלעיתים היא טיפה יותר מדי אפילו בשביל סוסה ותיקה כמוני .. ומיכל – היפיפייה האקזוטית, הרקדנית הכי חושבנית והמדריכה הכי סקסית של הרשת שגיליתי את סגולותיה המיוחדות רק בשנה האחרונה. מיכל החיונית, האנרגטית שיודעת להגיד גם מתי לנשום ומה לא לאכול, ושמותר להזיע לפעמים בשיעור גם אם זה גורם למזגן לצנן טיפה פחות לכמה שניות… אזכיר כאן את רות המתוקה שהדינמי שלה עדין אך מורכב ומאתגר באותה מידה. אזכיר את נועה המקסימה וחולייטההמהממת שלצערי אין מספיק ימים כדי להיות גם פה וגם שם.. אבל הן נהדרות בדרכן ומקצועיות לעילא. והגדולה מכולן – זו שזכתה להיכנס למשבצת הכי נחשבת – ימי שני וחמישי בבוקר – שרק גדולות כמו חגית המנהלת לשעבר, ושלי, זכו לה – דנה שלנו – הנסיכה הקסומה, שהיא המדריכה ללא הפסקה בכל המובנים האפשריים. היא יפה, מפיחה תמיד משב של שמחה ותקווה. היא מדריכה מעולה, קשובה ומתמצאת בכל דבר ועניין, היא הצליחה לתעל את הפרעת הקשב שלה לערוצים הכי נחשבים בשיעור, היא יודעת כמה לקרר את החדר, ומתי להחליש את המנורה, בייחוד את זו שמסנוורת מלמעלה (בייחוד אותי..) וההקפדה היתרה על המוסיקה שתנעים לנו את השעורים. היא יודעת את מי לשאול, על מה לשאול, כמה ולמה, מעורה בכל נושא. דעתנית, חריפה, ילדותית ומכילה את כל הבנות הצעירות כמו המבוגרות שבאות והולכות ולא מוותרות על החוויה שמחיצתה על כל אלו ויש עוד כל כך הרבה. תבורכי דנה אהובה. זכית להיכנס לסניף הכי מושקע עם המנהלת כי קשובה שיש – תמר האחת והיחידה שבלעדיה כל החלומות שכולנו חולמות במהלך ה-45 דקות של שעור אחד, לא היו יכולים להתגשם. ואנחנו זכינו בך – דנה, בך תמר ובכן- כל מדריכותנו הנהדרות והמוכשרות. הגעתי לסניף צעירה כל כך.. וקרו כל כך הרבה דברים בחיי מאז- רכשי מקצוע חדש שהוא מרכז חיי. נפרדתי בצער עמוק מהורי, החלפתי פעמיים קידומת !! והכי הכי – זכיתי בארבעת נכדים ועוד ידי נטויה.. ואני עדיין כאן, ואמשיך להגיע ולעצור כאן לכמה דק, כדי לקבל משב רענן, חמצן נקי וטיפול מרווה לנפש שעמלה אחר כך ללא לאות וללא הפסקה. את המנגינה הזו ואת האהבה הגדולה שאני רוכשת ומקבלת כאן לא אפסיק לעולם. יום שנה שמח לי- מאחלת לכל חברותי להמשיך לבוא באדיקות ומסירות, להמשיך לקטר. להתרכז ולריב על המזגן הלא מספיק מקרר- גם כשהוא על 16 מעלות! על המזרון הקטן והשיח מדי, ועל המוסיקה המזרחית שלא תמיד מתאימה, והשעורים הצפופים לעיתים, וכמובן על פילטקס והגליידינג אה כן, גם את הגליל החדש הארוך כאורך הגלות והקשה כמו הקצה של הלחם הכי יבש.. גם אותו לא כולן בדיוק מחבבות.. הכל שטויות חברותי יקרות- כל עוד אנחנו באות ומתעמלות- אנחנו קיימות אוהבת המון